אליעזר שוחט מייסד גיא אוני
אליעזר רוקח ארגן סביבו מספר משפחות, ברובן אשכנזיות, ביניהן משפחת פרידמן ומשפחת אלתר שוורץ ומשפחת קלר. סה"כ כ-10-15 משפחות, רכשו אדמה מערביי הכפר ג'עוני, שישב על הגבעה, בזיקה למי הנחל. הכפר ג'עוני בשלהי המאה ה-19 מנה מספר מאות תושבים, שברשותם היו אלפי דונמים של קרקע. מהם רכשו יהודי צפת כ-4000 דונם של אדמה, חלקה אדמת הר וחלקה אדמת מישור, וירדו הנה בשנת 1878 והתיישבו בצמוד לכפר ג'עוני. הרעיון של רוקח וחבריו בהקמת החווה חקלאית 'מאסנו בלחם העצבים (עצבות) שאכלנו', בעל המאה הוא בעל הדעה. אינם רוצים להיות תלויים בכספי החלוקה, אלא מתפרנסים מיגיע כפיהם.
גם מסיבות בטחוניות (הביטחון באותה תקופה היה מעורער, והיהודים הרגישו הרבה יותר בטוחים לשבת צמוד לכפר הערבי ולחסות בצילו של המוכתר) וגם בגלל שהעות'מאנים לא נטו לאשר הקמתם של ישובים חדשים – היה הרבה יותר קל להרחיב ישוב קיים מאשר לבנות ישוב חדש. לכן היהודים חיו כשנה צמוד לכפר הערבי ג'עוני, בחושות עשויות בוץ, כפי שגרו ערביי הכפר.
כעבור כשנה בני החבורה הגיעו לפת לחם. הם היו מנודים בצפת החרדית השמרנית, שלא ראתה בעין יפה את יציאתם לחקלאות וליצירת יהודי חדש (אפשר לקרוא על כך עוד בספרה של שולמית לפיד, "גיא אוני"), ואחרי שנה הם נשברו לחלוטין. רוב המשפחות, מלבד המשפחות אלתר-שוורץ, פרידמן וקלר, השאירו איזשהו מאחז קטן, ירדו לכאן עונתית והמשיכו לשמור על קשר עם המקום. האדמות עדיין נשארו ברשותם, אבל הם נסוגו חזרה אל העולם החרדי בצפת ואולי גם למקומות אחרים. בשנת 1879 אין יותר יהודים פרט לאותן שלוש משפחות.
