בשנת 1920 לאחר מלחמת העולם הראשונה הגיע סבי דר' רוברט גרוברג –אביה של אימי לישראל. הוא התיישב בראש פינה והיה לווטרינר הראשי במושבות הגליל העליון.לאחר שהתיישב בראש פינה הביא לארץ את משפחתו אימי 2 אחיותיה ו2 אחיה.
סבי בא לארץ משום שהחל להרגיש באנטישמיות בעיר הולדתו לבוב שהייתה תחת שלטונה של אוסטרו הונגריה.על בניו שלמדו באוניברסיטה של וינה חלו הגבלות והוא החליט לעזוב את "סיר הבשר" ולהתיישב בארץ ישראל.
אימי שרק סיימה את הגימנסיה שאפה ללמוד רוקחות,אולצה לעזוב הכול מאחוריה והגיעה ארצה.
אמי הלנה שהייתה יפה,עדינה ומאד אירופאית הגיעה לראש פינה שהייתה ללא ספק מושבה" לבנטינית" של חקלאים עיקשים. שם פגשה אמי את אבי דוד הורויץ שהיה מבוגר ממנה ב13 שנה אבל כבש אותה באישיותו החזקה,במרצו ובחיצוניותו. עלם גבוה ותמיר בעל עיניים כחולות,שיער שחור רכוב על סוסתו היפה. חלום של כל נערה צעירה.
דווקא בשונות בצבריות העיקשת שלו כבש אותה.ולמרות התנגדות הוריה(שרצו שתמשיך ללמד בחו"ל)נסחפה אימי הלנה-הלה-אחרי אבי והתעקשה ללכת אחריו.
אביו של דוד הורויץ שמואל היה בעל ייחוס ונחשב אחד מצאצאי השל"ה.
הוא הגיע לראש פינה מרוסיה ולמד במוסד החקלאי בזיכרון יעקב והוכשר להיות אגרונום-אחראי על המטעים של ראש פינה.
שמואל הורויץ נישא ל"בת איכרים" בתו של ר' דוד בוקשסטר.שהיה מעולי רומניה אשר הקימו את ראש פינה.
שמואל קיבל את נחלתו בראש פינה והיה עובד אדמה למופת,משקו נמנה בין הטובים במושבה.
לשמואל ו נולדו 12 ילדים רובם ככולם מפוזרים במושבות הארץ.
שמואל תפס מקום חשוב בחיים הציבוריים של המושבה ,היה עסקן ציבורי והיה מוכר כאיש ישר העושה הכל באמונה.שמואל היה בין חברי מרכז האיכרים בגליל.
בנו דוד הורויץ נודע בגליל כרוח החיה במשטרת הרוכבים.פעולת המגן של משטרה זו עזרה להפסיק את הגניבות של הערבים מהישובים השכנים.שעות קשות עברו על יהודי ראש פינה וצפת אשר סבלו מהתנכלויות ,הסתה וגניבות.דוד ושאר הרוכבים אשר דיברו ערבית הופיעו על סוסיהם מזוינים מכף רגל ועד ראש והגיעו לכל ישוב באיזור שהיה זקוק להם.
דוד תפס מקום גם בחיים הציבוריים של ראש פינה.הוא נמנה בין הפעילים של בני בנימין ונודע כאחד המנהיגים האמיצים.
דוד היה בא כוח הצבור הגלילי באסיפת הנבחרים הראשונה.
דוד אהב לכתוב שפתו העברית הייתה עשירה ומאמריו התפרסמו בעיתונות של הימים ההם.
דוד עזב את ראש פינה,יחד עם צעירי המושבות האחרות פ"ת,ראשון לציון וכו' הצטרף ל"בני בנימין" שהתאגדו במטרה לעזור למושבות החדשות ובניהן הרצליה.
הרצליה (שנוסדה ב1924?)ע"י קבוצת צעירים מארה"ב ועוד מס' צעירים שלא היה להם מושג בחקלאות. הייתה במצב כלכלי ירוד,הגיעה כמעט להתמוטטות כלכלית"בני בנימין" ללא ספק גרמו לכך שהמושבה התפתחה לכוון הנכון. בתחילה יצרו שכונה שהייתה מעין "מושב" עצמאי. במקום שהיום נמצא רח' בני בנימין זו בעצם הייתה תחילת המושבה החקלאית. הרצליה.
אבי הצליח לקנות חלקה ממשהו שלא ממש את זכויותיו.ושנים רבות עסק בחקלאות ובמקביל בעבודה ציבורית במועצת הרצליה ובהתאחדות האיכרים.אבי אהב את אדמתו והיה חקלאי למופת,בנו סמי(שמואל)הורויץ המשיך בחקלאות מודרנית ובני ערן תלם אף הוא ממשיך בחקלאות ובגננות,חיידק עבודת האדמה דבק בו גם בעידן המודרני.
אמי הלה הורויץ הקדישה זמן רב לטפול בעליות השונות שהגיעו להרצליה. היתה חברת הנהלת "ויצ"ו בהרצליה ושנים רבות עד קרוב למותה שמשה כמזכירת ויצו בהרצליה.עקר עבודתה הקדשה לטיפול אישי במשפחות העולים מאירופה אסיה ואפריקה.
אמי עבדה ללא לאות ולא התחשבה במגבלות הפיזיות שפקדו אותה.
בית הורי היה בית פתוח במרכז הרצליה ושמש מקור לא אכזב לעולים ולהרבה ידידים.
אחי סמי ואני גדלנו בהרצליה.סמי שהיה מבוגר ממני ב7 שנים היה בהגנה ואח"כ בצה"ל שנים רבות.
אח"כ הקים חברה חקלאית בשם "יעדים" באשקלון,נישא לחיה הורויץ אשר שנים רבות הייתה מחנכת דגולה בהרצליה ובסמינר "לוינסקי" ועד היום מרצה באוניברסיטת בר אילן ועוד.
בנם דן הורויץ ממשיך במסורת החקלאית ב"יעדים".
אני עזבתי את הרצליה העיר עם נשואי ועברתי להרצליה פיתוח . אני בוגרת סמינר "לוינסקי" שמשתי כמורה ומנהלת. הייתי בהנהלת "רבלון" העולמית ,הקמתי חברה לעיצוב ויצוא בגדי עור "זיוה תלם אופנה בעור".
כיום נשמר הקשר עם ראש פינה שם יש לי שני בתים בהם אני מארחת נופשים בתוך מטע הזיתים המשפחתי."וילה ראש פינה זיוה תלם".אני מתגוררת לסירוגין בראש פינה ובנתניה במלון כרמל. בעלי דוד תלם היה מהנדס ראשי למנהל המים ושנים רבות מתכנן קו ירקון נגב. היה ידוע במקצועיותו ואהבתו לארץ הייתה נר לרגליו.
באווירה זו גדלו שלשת ילדינו שכולם בארץ-שניים מהם בהרצליה.
ערן תלם עוסק בגננות ותמי קיס שעוסקת באירובי ונחשבת "גורו" בתחומה בארץ ובעולם.
בתי איריס סמסון גרה במושב "עין עירון" סיימה כלכלה אך עוסקת במדיטציה ומודעות ותורמת מאישיותה המיוחדת לאנשים רבים בארץ. יהודים וערבים כאחד.
לערן 3 ילדים:עוז סיים את הצבא,הדר וטל הלומדות בתיכון בהרצליה. לתמי 2 בנות עדן וכרמל אף הן לומדות בחטיבה ובתיכון. לאיריס 3 ילדים פלג עובד בהייטק,סרה סטודנטית בבצלאל ויובל הלומדת בתיכון.
משפחתי מעורה בארץ וכך כל נכדי,מקווה שכך גם יישאר בעתיד.
