פברואר 1882

נספח א: תקנון של הועד המרכזי למען הקלת הליך ההגירה של יהודים מרומניה.

מנוסח ע"י אדון א. פרידמן מגאלאץ .

מטרות הועד וכתובתו – הוחלט שמרכז הועדה ששמה ועד מרכזי להקלת הגירת יהודי
רומניה יהיה בגאלאץ רומניה.

2. חברי הדירקטוריון יבחרו באסיפה כללית שתהיה מורכבת מכל החברים שברומניה

ויהיו רשומים ב-31 דצמבר 1881

חברים משוריינים :

א. איזיק לבל – נשיא.

ב. יוסף אבלס – סגן נשיא.

ג. חברים מחוץ לגאלאץ : מרדכי שיין, ל. גולדברג, ש. פינליס, יעקב ניישץ, ד"ר ליפל משה, כולם מיאסי.

מאיר וינברג מבוקארסט.

3.זכותו של הועד המקומי של בוקארסט למנות חבר נוסף ולהציג מועמדתו לבחירה הוא יהיה חבר מהמניין כמו האחרים.

4. סמוך לכינוס האסיפה המכוננת מונה יעקב ניישץ לתפקיד של גזבר ראשי וש. פינליס כמזכיר ראשי.

5. חברי הועד נבחרו לתקופה של שלש שנים החל מ-31 דצמבר 1881.

חברים שיצטיינו כתורמים למטרות חשובות לארגון יהיו רשאים להיבחר ולהצטרף

כבעלי תפקידי כבוד.

6. מטרת הועד המרכזי היא להקל הגירתם של אותם יהודים שמתוך התלהבות ויוזמה

עצמית יחליטו להשתקע בפלסטינה ובסוריה כדי להקים מושבות.

פרק 2 – הנהלת הועד המרכזי.

7. הועד ינוהל על ידי חבריו.

8. מלוי התפקיד יהיה ללא שכר , בהתנדבות.

9. מזכיר הועד יהיה יו"ר הישיבות שיתנהלו לפי תקנון זה.

10. בהעדרו ימלא מקומו סגנו ולחילופין חבר אחר.

11. החברים שמחוץ לגאלאץ ישתתפו בכל הדיונים.

12. הגזבר הכללי ישקיע את הכספים בהתאם להוראת פרק 6 בהמשך.

13. המזכיר ינהל את פרוטוקול הישיבות, את הארכיון, וחשבונות הועד לשם כך יהיה נוכח

בכל ישיבה שתתקיים, יחתום וינסח את כל התכתובות יעלה את הנושאים על סדר היום

ויחליט את מי להזמין לישיבות שלא מהמניין.

14. האסיפות הרגילות יתקיימו ביום ראשון בכל שבוע.

15. בכל ישיבה שתתקיים תהיי זכותו של כל משתתף להגיש הצעה לקיום ישיבה שלא

מהמניין.

16. קיום ישיבה יהיה מותנה בהשתתפות מזערית של שלושה חברי הועד שמענם גאלאץ.

17. להחלטות לא יהיה תוקף באם לא התקבלה לאחר הצבעת רב משתתפי הישיבה.

18. במקרה של שיוון יכריע קול הנשיא.

19. היעדרות חבר משלש ישיבות רצופות דינה כהתפטרות במקרה כזה יבחר הוועד המרכזי

חבר אחר שימלא מקום המתפטר, מנוי שכזה מחויב קבלתו בהצבעה.

20. אסור לערבב פוליטיקה או אינטרסים אישים בסדר היום שידון. זמן האסיפה יוקדש

אך ורק למטרות הועד.

21. בסמכות הועד להעסיק פקידי עזר בשכר לפי הצורך ,במקרה זה הם יעבדו תחת פיקוחו

של המזכיר הכללי שכרם יקבע ע"י הועד.

22. הועד המרכזי והנהלתו יהיו בלתי תלויים בגוף אחר ולא ידונו בשאלות שגוף אחר ימליץ

עליהן. אחריותם האישית של חברי הועד תקום במקרה של בזבוז כספים למטרות זרות.

פרק 3 – הקמת ועדות משנה.

23. כל סניף אזורי שיקום למטרת תמיכה בהגירת יהודים ויהיה קשור לועד המרכזי יתנהל

בהשגחתו ויהיה כפוף אליו.

24. סניפים כאלה יוכלו לקום בכל מקום בתנאי שהתקנון יועבר לועד המרכזי.

25. מספר החברים של ועדות משנה אלה יקבע על ידי הסניפים עצמם .

26. חברי הסניפים יבחרו לתפקידם לתקופה של שנה, ללא שכר ועבודתם תהיה התנדבותית.

27. המשרדים האזורים ידווחו על חשבונותיהם לועד המרכזי.

פרק 4.

28. המטרות יושגו באמצעות קרן המורכבת מ :

א. תרומות שיזכו בפטור ממיסים.

ב. דמי חבר חודשיים.

פרק 5 – סמכויות חברי ועדות המשנה.

29. בכל ישוב שבו אנשים התומכים ברעיון המוסד (ישוב ארץ ישראל) יוקם ועד שיקיים מגבית למימון מטרות המוסד והנהגתו.

30. הנפקת סרטיפיקטים של הרשמה תוקצה רק לאחר שההצעה תאושר על ידי הועד המרכזי.

31. תעודות לתורמים מרצון תהיינה משני סוגים : התרמה במזומן תצוין בכותר א' לגבי התשלום הראשוני, הבטחת התרמה באשראי (עד ארבעה תשלומים תצוין בכותר ב'.

32. לאחר שהנפקה זו תוקצה תינתן לאלה ששילמו התעודה המקורית , לאלה שהתחייבו לשלם באשראי תינתן העתק תעודה בו יצוין שהתשלום טרם נפרע במלואו והמקור נמצא אצל הועד.

33. לאחר פירעון כל אחד מתשלומי האשראי ימסור הועד טופס של בצוע תשלום חלקי כותר ג'.

34. אסור לגזבר למסור לתורם שטרם שילם מעשית תעודות המציגות כ"עין תשלום".

35. מכסת גיוס הכספים תקבע לפי גודל הישוב: בעירה גדולה נקבע מכסה של חמש מאות פרנק, בכפר קטן מאתיים פרנק בהשגת יעד הגיוס ישוחרר הכסף למטרה למענה נאסף.

36. בכדי לאפשר מיון התרומות לפי הישובים חובת התורם לציין מקום מגוריו. כותרת האינדקס יוכתר באות A (רשימה לפי מקום הישוב). כל תורם יקבל דיווח תקופתי בו יצוין מצב התרומות של עירו ושמות המועמדים להגירה מרומניה. כל תורם יצרף לתרומתו טופס עם כותרת אות A, הטופס יבהיר שתרומתו ניתנה כסיוע לקיום מטרותיו של הועד.

37. כדי להקל על השגת המטרות יאפשר הועד לקבל תרומות של אנשים שאינם משתייכים לארגון ואינם חברים בו. רשימת שמות התורמים וסכום התרומה יתפרסם ברחובות וברבעים של הערים והעיירות.

38. כל ועדת משנה תעסיק גזבר, ברשימה הכללית של התרומות יצוין האחוז שהצליח להתרים ומזה יקבע שכרו.

39. לכל ועדת משנה ימונה מבקר שידאג שכל ממלא תפקיד יתפקד באופן ראוי.

40. אין החזר תרומות שנפרעו.

41. ועדות המשנה ידווחו על כל תרומה שנפרעה ויעבירו הכסף לועד המרכזי.

42. ועדת המשנה רשאית לנכות בגין הוצאות התקורה המקומית וחייבת להעביר את היתרה לועד המרכזי.

פרק 6 – עיסוק גזבר הועד המרכזי סמכויותיו.

43. הגזבר הראשי נאמן לכספים שיופקדו בידיו על ידי ועדות המשנה .

44. הגזבר הראשי ייתן קבלות בטפסים המסומנים בכותר ו', בקבלות תצוין הכתובת על נספח ז' שיודפס על ידי הועד המרכזי.

45. הגזבר הראשי לא יוציא כספים אלא לפי הוראה בכתב של הועד המרכזי.

46. אישורים להוצאת כספים יעשו בטפסים המסומנים באות ח', ושם יצוין שצו זה של הוצאת כספים מקיים האמור בסעיף 55 ואילך. צו זה ייחתם על ידי הנשיא והמזכיר.

47. הגזבר ינהל ספר קופה לפי החוק.

48. הגזבר הראשי ידווח בסוף כל חודש המצב הכספי למען ידעו חברי הועד המרכזי מצב הקופה.

פרק 7 – תפקיד הועד המרכזי סמכויותיו.

49. הועד המרכזי יפרסם רשימות כפי שימצא לנכון ויפיצם לכל מחוז ומחוז.

50. הועד המרכזי ישגר לועדי המשנה כמות רשימות מכסות לפי קביעתו תוך התחשבות במספר התושבים היהודים בכל מחוז ומחוז. כל וועד משנה יחלק מכסות אלו לכפרים הקטנים השיכים למחוז.

51. רשימות אלו תחתמנה בחותמת שעווה של הועד המרכזי וחתימותיהם של הנשיא ומזכיר

הועד המרכזי.

52. הועד המרכזי ינהל בקרה על הגביה שתתבצע על ידי ועדי המשנה וכמו כן על העברות

כספים בין הועדים.

53. לועד המרכזי סמכות בלעדית וייחודית להשתמש בכספים שנתרמו למען ההגירה והקמת

המושבות.

54. כספי הקרן ישמשו אך ורק למטרות עבורן נתרמו.

55. כל החלטה הנוגעת לשימוש בכסף תצוין בפרוטוקול מיוחד ובאם העלו הסתייגויות תצוינה גם הן.

56. כל הוצאה שיוציא הועד המרכזי תפורט בכתב ותתועד.

57. פקיד מיוחד של הועד המרכזי יפרסם תקופתית מאזן הכנסות והוצאות.

58. דווח כזה יפורסם כל שלושה חודשים והראשון יפורסם ב-1 יולי 1882.

פרק 8 – ניהול חשבונות וארכיון.

59. כדי לתעד פעילות הסניפים ינהל כל סניף ספרי חשבונות בצורת יומן כאשר דף אחד לפחות יכיל רישום התשלומים סימנו ד' .פנקס מכורך יכלול התכתובת.

60. הועד המרכזי ישמור בארכיון את כל הדיווחים החשבונאים והוא יעמוד לרשות החברים לעיון.

61. הועד המרכזי ינהל הועד יומן של מכתבים מכורך.

62. במידה ויראה זאת לנכון ינהל הועד יומנים אחרים.

פרק 9 – זימון לאסיפות כלליות.

63. בתום שלש שנים של כהונת הועד שיבחר תתקיים אסיפה כללית לצורך בחירת מנהלים

להמשך. בסדר היום של אסיפה כללית זו תיכלל גם בעיות שתיוצרנה.

64. הזימון לאסיפה כללית מן המניין יעשה ע"י נשיא הועד המרכזי שישלח את ההזמנות חמש

עשר יום לפני מועדה לכתובות כפי שמסרו החברים.

65. חובת השתתפות באסיפה הכללית של שני נציגים לפחות מועדות המשנה של בוקרשט, יאסי, גלאץ ובוטושאן ונציג אחד של כל אחד מועדי המשנה האחרים.

66. האסיפה הכללית תתכנס ותתקיים במקום שהועד המרכזי יקבע.

67. תנאי הכרחי שהועד המרכזי ייוצג על ידי מחצית מחבריו.

68. האסיפה הכללית תפתח דיוניה בנוכחות מינימלית של שליש מהחברים המוזמנים .

69. במקרה שביום פתיחת הדיונים לא יהיה נוכח שליש מהמוזמנים כמוזכר בסעיף 68, תדחה פתיחת האסיפה הכללית בשלושה ימים . תשלח הזמנה דחופה נוספת לכל ועדי המשנה ואם גם אז לא יהיה מספר משתתפים מינימלי תפתח האסיפה בכל מספר משתתפים שיהיה.

70. נשיא הועד יכריז על פתיחת הישיבה.

71. המזכיר הראשי של הועד יכריז את שמות כל הנציגים ויבדוק תעודות מינויים.

72. כיושב ראש האסיפה יבחר אחד מזקני הנציגים.

73. הישיבות של האסיפה הכללית ימשכו עד שינתנו החלטות בשאלות העומדות על סדר היום.

74. שאלות סדר היום תטופלנה לפי סדר הופעתן בהזמנות תוך מתן עדיפות לנושאים הבאים:

א. מצב הקופה של הועד המרכזי, והשאלה האם המטרות מתקיימות, בנידון יוגש דווח

שייחתם על ידי לא פחות משלושה חברי וועד.

ב. בשאלת בחירת החברים לתקופה נוספת.

ג. בשאלת תיקון התקנון.

75. אסיפות יוצאות מהכלל ידונו בשאלות שלשמן זומנו.

76. בחירת החברים לתקופה נוספת תעשה על ידי הצבעה סודית.

77. מספר החברים שיבחרו לועד לשלוש שנים נוספות יהיה זה שהאסיפה תקבע ומספר זה לא יהיה מוגבל.

78. מותר לבחור מחדש בפעם שניה את חברי הועד הקודם.

79. המשרד יבדוק את פתקי ההצבעה יוכל לפתוח את הפתקים ולגלות מי הצביע ולמי.

80. במקרה של תיקו תכריע הצבעת הנשיא.

81. יערך פרוטוקול בו תרשם תוצאת הבחירות .דף רישום זה יתויק בספר.

82. בתום הישיבה יגלו אנשי המשרד למשתתפי הישיבה תוצאות הבחירות שתתפרסם ע"י הועד המרכזי.

83. לחברים שנבחרו יוענקו אותן סמכויות כמו לקודמיהם.

84. הועד היוצא יעביר לועד החדש את כל הפרוטוקולים, ספרים, והרישומים שנערכו בתקופה הקודמת.

טקס העברה יתועד בפרוטוקול שיחתם על ידי חברי הועד היוצא והנכנס.

85. באם יבחרו מחדש חברי הועד היוצא ללא חבר חדש לא יהיה הסעיף הנ"ל ישים.

86. דיוני האסיפה יאוחסנו בארכיון הועד המרכזי.

פרק 10- דיווח מצב רכישת אדמות ומצב השטחים בהם יוקמו המושבות

87. ועדה ארעית לבחינת מקומות בפלסטינה ובסוריה תשלח באוניה ותדווח לועד יתרונות של כל מקום ומקום. לאחר קבלת הדיווח של הועדה ולאחר שיהיה בידי הועד אמצעים מספיקים לרכישת קרקע או לפחות לכניסה למשא ומתן על רכישת קרקע ימנה הועד אנשים שינהלו המו"מ.

88. הועדה תורכב משלושה חברים שיבחרו בהצבעה סודית וברוב רגיל.

פרק 11- סמכויות הועדה.

89. חברי הועדה יהיו בעלי תכונות כדלהלן :השכלה וניסיון חקלאי, בעל כושר פירעון ומבין עניין.

90. הועדה תצטרך לאשר באופן ברור :

א. הטופוגרפיה של האזור והאדמה.

ב. איכות האדמה, אפשרויות חרישה, גידולים חקלאים אפשריים, אפיון היבולים, התאמת

גידול צמחים מאירופה, מקורות מים ומצב ההשקיה.

ג. אופי התחבורה.

ד.מכשור חקלאי בשימוש שם בעיקר בעבודות חריש וגם ביקב . מה אופייני להתפתחות

החקלאית במקום.

ה. תאור הואדיות.

ו. האם קיים מיסוי על התוצרת החקלאית.

ז. אפיונים מיוחדים של האוכלוסייה המקומית.

91. לאחר דיווח כנ"ל ואישור יבקשו מנהלי המו"מ הוראות מה לעשות הלאה.

92. הועד המקומי ברומניה ידוש ויחקור בדיווח ואם יקבל מסקנותיו יסמיך בכתב את מנהלי המו"מ לקניית האדמות.

93. חברי הועדה יהיו מנועים לקנות אדמות לעצמם, גם אם חבר התפטר באמצע שליחותו יהיה אסור לו לקנות אדמות. התפטרותו תתקבל אם תהינה לו סיבות מוצדקות, אבל תנאי לכך תהיה קבלת התחייבותו לחזרה מידית הביתה .חבר שברצונו להתפטר יהיה רשאי לבקש רשות להישאר.

פרק 12- פרוטוקולים של רכישת אדמה

93. היה והועד ירשה בפרוטוקול לרכוש על שמו אדמות כדי להקל תהליך הגירתם של

יהודים מרומניה. האדמות תירכשנה באמצעות כספים שיגויסו למטרה זו, לקרן זו יופנו

גם השקעות של מתנדבים.

לפני סגירת הפרוטוקול יתייעץ הועד בעורך דין מאיסטנבול כדי שידריכם בחוקי המקום.

פרק 13- מקום שמירת הפרוטוקול .

94. במשך עשר השנים הראשונות ממועד הרכישה ישמר פרוטוקול הרכישה אצל נשיא הועד ואחר כך המתיישבים עצמם יחליטו מדי שנה היכן הוא ישמר.

פרק 14- ארגון ההגירה וחובות המהגרים.

95. לאחר רכישת הקרקע יחל הועד בארגון ההגירה.

96. הועד יפרסם בכל אחד מהסניפים רשימות המועמדים להגירה.

97. המועמד להגר יצהיר בשבועה בטופס ט'.

98. כמהגרים פוטנציאלים יתקבלו רק בני 20 עד 25.

99. המהגרים ימיינו בשתי קטגוריות :

בקטגוריה הראשונה יכללו אלה שהשקיעו סכום מסוים על חשבון ההוצאות, הנסיעה

וההתיישבות, ויוכיחו את השקעתם בקבלות השקעה המסומן כ'.

על חשבון הוצאות יתקבל סכום שבין 2000 – 700 פרנק. עדיפות תינתן לאלה

שהשקיעו יותר ממינימום זה .

בקטגוריה השניה ישתייכו אלה שאין להם אמצעים ולכן אינם כלולים בקטגוריה הראשונה בקטגוריה זו תינתן עדיפות :

א. לאלה שעסקו כבר בעבר בחרישה.

ב. לתושבי כפרים.

ג. לעובדי כפים.

ד. לחסרי מקצוע.

102. המהגרים יחולקו לקבוצות לפי אפשרויות ההשטה.

103. מספר המהגרים של הקטגוריה הראשונה לא יקטן ממאה וחמישים משפחות שיצאו

במשלוחים שונים.

104. הגדרת משפחה : קבוצה שבה נוסע ראש המשפחה, אשתו, ילדיו והסמוכים לשולחנו.

105. רווקים שאינם כלולים בהגדרת המשפחה וירצו להצטרף למשפחה ללא ילדים יוכלו

לקבל אדמה, בהמות,וייקחו חלק בעבודת המשפחה.

106. המהגר יידרש להציג :

א.תעודה רפואית על מצבו הגופני ועל עובדת היותו בריא.

ב.תעודת יושר.

ג.דרכון חוקי.

107. בדיקת האישורים של סעיף 106 תת סעיף א' ו-ב' תעשה על ידי ועדת המשנה.

108. מהגר המסווג בקטגוריה א אשר ישקיע אלפיים פרנק יצא בעדיפות ראשונה מיד שיהיה

מקום לנסיעה.תינתן לו נחלה מקסימלית ובהמות ככל שיצטרך.

109. הכסף שהופקד על ידי המהגר יוחזר לו בעת הקמת המושבה בניכוי הוצאות נסיעתו,

הוצאות אלו לא יוחזרו .

110. לאחר נסיעת הקבוצה הראשונה יודיע ועד המשנה באם יש רשימת מהגרים נוספים

הרוצים לנסוע ברשימה תעשה הבחנה בין השיכים לקטגוריה א' ו- ב'.

111. הועד המרכזי יבדוק הרשימות יקבע מספר המהגרים מכל המקומות ויחליט היקף

התמיכה.

112. לאחר שיבדוק הרשימות יקבע הועד המרכזי את מספר המהגרים מכל המקומות וסכום

הכסף העומד לרשותו וכמה לתרום מהקרן.

113. כל מהגר יביא המלצות לועדת משנה בהמלצות יצוין לאיזה מהקטגוריות הוא משתייך.

114. המהגרים יתאספו בגאלאץ היכן יעלו לאוניות נציג ממקום מגוריו ילווה אותו וישהה

בגאלאץ עד הפלגת המהגר.

115. הועד המרכזי יקשור קשר עם חברת ספנות בעניין נסיעת המהגרים. הכרטיס שיירכש

יהיה עד לנמל הקרוב למקום המושבה , מקום התיישבותם. הועד ידאג גם לנסיעה

מהנמל ועד המושבה.

116. הועד המרכזי ידאג לאירוח המהגרים מיום הגיעם לגאלאץ ועד ליום עזיבתם. הועד ידאג

למזון למשך כל הנסיעה עד להגעתם ליעדם.

פרק 15- התיישבות האיכרים וחובותיהם.

117. המהגרים יתיישבו באדמות שהועד יקנה לשם הקמת הישובים.

118. הועד המרכזי ינהל את עניני ההתיישבות וישים לב לקטגוריות השונות של המהגרים כפי

שתוארו לעיל.

119. לא יהיה ישוב של פחות ממאה וחמישים משפחות.

120. הועד המרכזי אחראי לסימון גבולות הישובים וחלקות האיכרים, תשריטים אלה יתפרסמו

בפרוטוקול.

121. למען כל אחד מן האיכרים תבנה יחידת מגורים ובתקופת הבניה ידאג הועד לאוהלים

כמגורים זמניים.

122. הועד ידאג שכל חקלאי יקבל את האמצעים הדרושים : בהמות,זרעים,חומרים דרושים

וכ"ו.

123. הועד יתחייב לספק לאיכרים דמי מחיה בשנה הראשונה להתיישבותם.

124. הועד המרכזי יכין תקנון מיוחד לכל אחד מהישובים בכל ישוב יוקם ועד מקומי שינהל

עניני הישוב.כל תקנון מקומי יפרט בנפרד זכויות וחובות האיכרים.

125. יתנהל רישום מיוחד לכל אחד מהאיכרים אודות סכומי ההוצאות שנעשו בגינו. לא תהיה

ערבותו של איכר אחד לחובות רעהו.

126. החזר החובות יחל לאחר שלש שנים מהתיישבות האיכר.

127. הועד המרכזי יקבע צורת החזר החובות רק לאחר סיום התיישבות של כל אחד

מהישובים. הועד ייתן לבו על כך שנטל ההחזרה יקבע כך שלא יגרום מצוקה למשפחות

המתיישבים.

128. כל אחד מהאיכרים יחתום בפרוטוקול אודות הצהרתו המפורשת על קבלת תקנון הועד

במעשים ובתשלומים כפי שנקבעו בו.

129. בעת חלוקת הטובין יערך רישום בשני עותקים אחד לועד ואחד לאיכר.

130. בכל ישוב יוקם בית ספר, בית כנסת, מרחץ ובית קברות.

131. בכל ישוב יועסק שוחט, מיילדת, רופא, נפח, מתקן עגלות ומדריך חקלאי שיכשיר

המתיישבים לעבודות חקלאות .

132. בכל מרכז המאגד חמישה ישובים יוקם בית חולים.

133. עקרונית חייב כל איכר להקדיש זמנו לעבודה חקלאית, עם זאת יהיה ראשי לעסוק

במסחר באם הכנסותיו יאפשרו לו קיום כלכלי ללא מעמסה על הציבור.

134. על מנת למנוע מעשים שיזיקו לציבור ע"י אחד מהמתיישבים, יוענקו לועד המרכזי

סמכויות תכנון, לפיהן ראשי הועד המרכזי לקבוע מספר בעלי מלאכה וסוחרים שיהיו

בכל ישוב. כדי שהיחס בין סוחרים, בעלי מלאכה לבין איכרים לא יופר יהיה הועד

מוסמך לאלץ את המתיישבים לעסוק בחקלאות.

135. עסוק בספקולציה השייכת לנדל"ן , עבודה ויצור חקלאי יהיה שמור לועד המרכזי וייאסר

על החקלאי הבודד.

136. במידה ולא יאוכלסו כל יחידות הדיור יוכל הועד המרכזי להשכירן וההכנסות יושקעו

בשיפור הישוב.

137. הועד יבחר את שוכרי היחידות להשכרה מבין אלה שאינם מסוגלים לעיסוק כמפורט

בסעיף 133.

138. חל איסור על האיכרים לקחת הלוואות בריבית,מפר איסור זה יסולק מהישוב ושדותיו

יוחרמו.

139. היה ומתיישב יעסוק בהלוואת כספים בריבית קצוצה,דבר המנוגד לעקרון שנקבע בסעיף

135, יפעל הועד המקומי לסלקו מהישוב לאלתר.

140.היה ו יקלע איכר למצוקה, עליו לפנות לועד המקומי שיעשה הכל לאפשר פתרון בעיותיו

והישרדותו.

141. בעלי תפקיד יתלבשו בלבוש צנוע. תכשיטים ופאר אסורים בתכלית.

142. היה ונפטר חס וחלילה וחקלאי ראש משפחה ידאג הישוב למחיית משפחתו במשך

שנתיים.הישוב ישוחרר מחובה זו ביום נישואיי האלמנה.

143. שם הישוב, הרחובות, בתי חולים,בתי כנסת ומוסדות שיוקמו יהיו השמות של התורמים

הגדולים שיאפשרו ההגירה.

פרק 16- הוראות אחרונות.

144. זמן סביר לאחר הקמת הישובים יתפרסם ספר בו יתואר כל פרט החל מהארגון הראשוני

כן יצוינו שמות התורמים ושמות המהגרים שנהנו מעזרה זו. בספר יונצח תשריט של כל

ישוב תאור האמצעים שהושקעו ואפשרו הקמתו, העתקי תקנות הועד המרכזי והמקומי

המציין זכויות וחובות האיכרים.

145. הספר יוצא לאור בלשון הקודש.

146. חובה על כל איכר לרכוש הספר.

147. בנוסף לתוכן שהוגדר לעיל, מותר יהיה לכלול פרקים אחרים לפי הנסיבות והניסיון.

148. כל תקנון יוטבע עם חותמת שעווה.

149. תקנון זה אושר לאחר הטבעה בישיבות אחד, שנים, ושלש פברואר 1882.

התפרסם בספר חיבת ציון ברומניה (בניב מיוחד של אידיש) מאת ד"ר ישראל קלויזנר

תרגום מגרמנית/אידיש : ד"ר ראובן רוזנסקי

עריכה והארות: ישראל גלעד גולדנברג

כל הזכויות שמורות לישראל גלעד