נמרוד היקר,

הייתי מי שגייס אותך כעובד מיקרוסופט לפני כמה שנים, היית הצעיר בקבוצה, ורצית להוכיח שאתה טוב כמו כולם.

אומרים שתמיד לוקחים את הטובים ביותר, ובמקרה זה, זה כל כך נכון.

נראה שיש לכל אחד עולמות מקבילים, בעבודה, בין חברים ובמשפחה. ובכל עולם מכירים צד מסוים של אדם. דווקא אצלך, בכל "עולם" כזה, היית יותר מיוחד.

הצלחת להחדיר לכולנו המון שמחה, אהבה, יכולת לעשות דברים בקונסנזוס מלא. הנתינה שלך והאהבה שלך לסביבה היו אמיתיים, ולכך גם הצלחת באמת.

הכאב גדול, ההלם שאתה איננו . הרגשתי כמו אח גדול בתקופה שעבדנו ביחד. שעות של שיחות וחוויות שישארו רק בתור זיכרון.

כולנו למדנו ממך את התכונות הללו של נתינה ואהבה, מקווה שזו תהיה המורשת שלך לכולם, ושכולנו נצליח לזכור אותך.

שלך באהבה וכאב. תומר