אל"ם (מיל') צבי רסקי, לוחם תש"ח ממגיני הגליל, מי שהיה מפקד גזרת גוש תל-חי בשנות ה-60, מושל ג'נין לאחר מלחמת ששת הימים וראש המועצה המקומית ראש פינה במשך כ-15 שנה ברציפות, הלך לעולמו והוא בן 92 במותו
▪ ▪ ▪
בראש פינה הלך לעולמו ב-12.12.2018, שבע שנים ופעלים, אל"ם (מיל') צבי רסקי, יליד ובן המושבה ראש פינה, שכיהן בתפקיד ראש מועצה המקומית ראש פינה במשך כ-15 שנים רצופות בשנים 1978 – 1993, לאורך 3 קדנציות.
קודם לכן שירת בצה"ל ברציפות במשך שנים רבות בשורה של תפקידים ובהם מפקד גזרת גוש תל חי בשנות ה-60, מושל העיר ג'נין לאחר מלחמת ששת הימים במשך כשלוש שנים, בשנים 1967 – 1970 ומפקד עורף פיקוד צפון – מפקד ההגנה המרחבית של פיקוד צפון במלחמת יום הכיפורים.
המושבה ראש פינה הייתה חלק בלתי נפרד מחייו של צבי רסקי. סבו וסבתו היו ממייסדי המושבה, והוריו התגוררו בה מצעירותם. צבי נולד, גדל והתחנך במושבה, והתגורר בה למעשה כמעט כל שנות חייו. חלק מבני משפחתו הקרובה, ילדיו ונכדיו מתגוררים אף הם עד היום במושבה. אחיינו אביהוד רסקי, כיהן כראש מועצת ראש פינה עד לא מכבר.
מספר בנו של צבי: "בכל שנות הקריירה של אבא ובכל מקום שהיה בו, העוגן המרכזי של חייו היה הבית, המשפחה, והמושבה ראש-פינה". אך זה סמלי כי צבי נפטר בתאריך 12.12.2018 בדיוק בתאריך בו נוסדה המושבה לפני כ-136 שנים (12.12.1882).
פרקי חייו
▪ ▪ ▪
תולדות חיו של צבי רסקי (רון) שזורים בתולדות תקומת המדינה וביטחונה. הוא נולד בראש פינה ב-18 ביוני 1926 בבית רוזנפלד (וילה תהילה) שבמושבה, בן לציפורה ואהרון רסקי. סבו מצד אמו דוד קוזווינר, ממייסדי ראש פינה היה חבר הקומיטט (הוועד) הראשון של המושבה בשנת 1883. אביו של צבי רסקי אהרון דוד היה איש הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה שאחר שחרורו התגלגל לראש פינה המרוחקת, נשא לאישה את ציפורה בתו של דוד קוזוינר והשתקעו במושבה. ציפורה נחשבה לאחת מראשונות בנותיה של ראש פינה.
הזוג הצעיר ציפורה ואהרון רסקי התיישבו באדמת חוות המג'וואז שמצפון מזרח למושב מחניים בשטח שעליו מצוי כיום שדה תעופה מחניים. בעת מאורעות תרפ"ט נודע לבני משפחת ציפורה ואהרון רסקי שערביי הסביבה מתכוונים לתקוף את החווה בה התגוררה משפחת ציפורה ואהרון רסקי והם נאלצו לנטוש את האדמה שלאחר מכן עברה לרשות המושבה מחניים ועברו להתגורר במושבה ראש פינה, שם גרו עם הדוד חיים יוסף קוזוינר. הבן צבי רסקי היה אז בן 3 לערך. צבי למד בילדותו בבית הספר היסודי וילקומיץ בראש פינה ובהמשך כנער צעיר מאוד נרתם לפרנסת המשפחה ועבד בקוניטרה, במחצבות ובבניית גשר קנטרה ובעבודה בשדות טבק, אותה הגדיר צבי לימים עבודה קשה ביותר.
צבי רסקי החל פעילותו הביטחונית בגיל צעיר. בשנת 1942 בגיל 16 הצטרף לאביו, אהרון, כנוטר במשטרת היישובים. ובהמשך התגייס לארגון הגנה והיה פעיל בהברחת והעלאת עולים לארץ מסוריה ומלבנון נמנה עם יחידת הסיורים של ההגנה. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת עודד כמפקד מחלקה בקרבות עמק הירדן. במלחמה זו איבד את אחיו הבכור עמיאסף, שנהרג ב-9 ביוני 1948 בקרבות לוביה שבגליל התחתון.
בתום הקרבות יצא צבי לקורס קצינים ושירת בחטיבה המרחבית סמוך לביתו ולמשקי הגליל. בהמשך בסוף שנות ה-50 מונה למפקד (גוש) תל חי. מפקד גזרה בצפון, האחראי במישרין לגבולות הרגישים של אצבע הגליל, הגבול הסורי והלבנוני. תחת פיקודו של אלוף פיקוד הצפון בשנות ה-60 יצחק רבין התמודד רסקי עם התקפות הסורים מרמת הגולן על היישובים הישראלים במסגרת "הקרב על המים", וכן פיקד על העבודות בנחל הירדן ויובליו.
מספר על תקופה זו צבי (צבילי) בן-משה, שהיה חבר קיבוץ נוה אור במשך שנים רבות ומזכיר התק"ם: "אני זוכר היטב את צבי רסקי משירות בסדיר בגדוד 50. בשנות ה-60 לפני מלחמת ששת הימים, אותה כבר עשיתי כמילואימניק, צבי רסקי היה מפקד גוש תל חי, כך קראו אז למפקד האחראי על הגליל העליון. המפקדה הייתה במשטרת ראש פינה. כשעלינו ל"תפוס" את הקו הסורי הוא היה מקבל את פנינו ומסביר על המשימות. לאלו שלא מכירים, המוצבים שאז קראו להם עמדות היו בתל דן, בדרדרה, בנוטרה ועוד. אנחנו למטה והסורים למעלה".
מספר בנו של צבי רסקי על תקופה זו "אבא, בין יתר תפקידיו, היה מפקד גזרת העימות מול הסורים בגוש תל-חי. אחת מהצלחותיו, ובעיניו המהותית ביותר, הייתה "הקרב על המים" – המערכה מול הסורים על שמירת מקורות הירדן".
מושל ג'נין
בתקופתו של צבי כמושל, נחשבה ג'נין לעיר השקטה של הגדה וזכורים בוואדי לרבים ביקורים המוניים בג'נין של תושבים ישראלים מידי שבת
▪ ▪ ▪
במלחמת ששת הימים הוזעק צבי רסקי למערכה בעת שהיה בחופשת לימודים. בתום הקרבות כשהיה בדעתו לחזור ללימודיו נקרא על-ידי משה דיין לשרת כמושלה הצבאי של נפת העיר ג'נין בדרגת סגן אלוף. הוא כיהן בתפקיד זה מ-1967 עד 1970. לצד מדיניות "יד קשה" כלפי המתנגדים לשלטון הישראלי, נקט צבי רסקי בתפקידו כמושל בסיוע לאוכלוסייה השקטה. בתקופתו הוקם מפעל מים גדול באזור טובאס ושוק חדש בג'נין. רסקי קשר קשרים עם הערבים בעיר והוא ואנשי מטהו הרבו לבקר ולהתארח בבתי נכבדי ותושבי העיר.
בעיתונות דאז אני קורא ידיעה כי בני משפחת קרובת משפחה של המלך חוסין המתגוררים בעיר ג'נין ערכו בביתם סעודה מלכותית וקבלת פנים חגיגית למושל ג'נין צבי רסקי ולאנשי מטהו. באירוע השתתף אמנון לין. בתקופתו של צבי כמושל, נחשבה ג'נין לעיר השקטה של הגדה וזכורים בוואדי לרבים ביקורים המוניים בג'נין של תושבים ישראלים מידי שבת ואף בימי חול בשוק של העיר ג'נין ובמסעדותיה. היו ימים.
בתמונה: צבי רסקי עם הרמטכ"ל חיים ברלב.
מפקד עורף צפון
▪ ▪ ▪
לאחר סיום תפקידו כמושל עבר לשרת בפיקוד צפון בתפקיד מפקד ההגנה המרחבית והועלה לדרגת אלוף משנה. בתפקיד זה כיהן גם במלחמת יום הכיפורים. לימים סיפר כי אחת מהחוויות הקשות שעבר במסגרת תפקיד זה הוא פינוי יישובי הגולן במלחמת יום הכיפורים אך רווה נחת כשהחזיר את המפונים לבתיהם.
מספר בנו של צבי רסקי על שירותו הצבאי של אביו: "אבא המשיך בקרירה צבאית תוך קשר ומחויבות לעבודת האדמה במטעים בראש-פינה. למרות שבמהלך השנים עלה וטיפס בסולם הדרגות אבא הגדיר את עצמו ראשית וקודם כל כאיכר ואיש האדמה".
לאחר פרישתו מצה"ל ב-1974 התמסר רסקי למשק ביתו שבראש פינה. אחד מתחביביו לאורך שנים היה רכיבה על סוסים. מספרים כי נהג לרכב בשדות המושבה בשעות הפנאי.
ראש מועצה במשך 15 שנים
▪ ▪ ▪
בבחירות של שנת 1978 נבחר לראש המועצה המקומית ראש פינה תפקיד בו כיהן כ-15 שנים. שלוש קדנציות הוא פעל לשימור אופיה וצביונה הכפרי של המושבה וקידם את שחזור מושבת הראשונים ושימור אתרי מורשת והיסטוריה בה. צבי רסקי התנגד לבניית קניונים קניונים או מרכזי מסחר גדולים בתחומי המושבה מחשש שהדבר יפגע באופיה הכפרי של של המושבה.
בשנת 2004 קיבל צבי רסקי תואר יקיר ראש פינה בשנת 2007 יצא לאור את ספרו האוטוביוגרפי "לעבדה ולשׂמרה" בו הוא מספר את סיפור חייו.
צבי רסקי הובא למנוחות בבית העלמין ראש פינה הותיר אחריו את רעייתו רחל לה נישא במושבה בשנת 1950. לשניים חמישה ילדים נכדים ונינים. אחיו של צבי רסקי יאיר רסקי, היה גם הוא אלוף משנה בצה"ל.
