נכתב בעת קבלת יקיר ראש פנה – ע"י מייסטר רות 5.5.2003
צבע הרקיע ניבט מעיניו, כמו מכחול טבול בכחול חדר אל בין אישוניו,
צבע חול המדבר, צבע שערו, כמו שטפו גרגרי החול הזהוב, גווני תלתליו,
תינוק לבית גולדשטיין גח לעולם, צאצא שני, לישראל ושולמית, אח ליהושע הבכור,
במושבת הראשונים ראש-פינה, קם דור חדש למייסדים כהי העור, שעיניהם בוערות משחור,
דב, חוליה בשרשרת 4 הבנים להוריו, חוליה של פלדה וזהב, בן ונכד במושבת הראשונים
האב ישראל והאם שולמית שזרו בו, אהבת הארץ והגנתה, בנייה, חינוך, דעת ושמחה של נעורים,
הימים של קושי, מצוקה, אך להט היצירה בוער בעצמותיו, בוילקומיץ מסיים בהצטיינות יתירה
ובתיכון אליאנס, שרעפיו מלאים בבליל של שפות – עברית, אנגלית, וערבית על בוריה.
שער פתוח לדב, הלוקח מטה הארגון והעשייה, מותיר האב ישראל, אשר נפטר עול ימים,
ונוער ראש-פינה נהנה מפעילויות, בטיולים מודרכים, מסיבות, הנער הצעיר מלא להט נעורים,
כל חג הוא חגיגה, קולו המלא עוצמה מרקיד ומרעיד, כל רגל פוסעת אלי מחול בסערה
כי כשהרונדו של דב סובב, יד ביד אוחזת, עם "יש לנו תיש", "גילו הגלילים", וריקודי הורה.
שורות הצבא הבריטי קוראות לבחור, סרג'נט גולדשטיין פעיל וזהה לדמות ההוויה האנגלית
המדינה שאינה עצמאית, שואבת לתוכה עולים, בעליה הבלתי ליגלית, היא הדרך הלא חוקית,
דב נרתם לשבילי הסתר ומוביל באהבה, באחריות וגבורה יהודים מגלות שבויה
דרך סוריה השכנה, אל שבילי הגליל העליון, למעלה המושבה, בית העם משכן ראשון ליהדות הדוויה,
אומץ רוחו, אמונה ונחישות בהקמת המדינה בארץ האבות, אינה נותנת לו מנוח, דב חבר "ההגנה"
חלק מחבורה, המגנה על אוטובוסים משוריינים, הנושאים מזון ולוחמים לצפת הנצורה,
בכבלי האהבה נלכד, כחול העיניים וזהב החול , בכחולת העין וזהב תלתלים
אביבה לבית דגני, עליה ייאמר – אשת חיל, מקימה עם דב בית ומשפחה עם חמישה צאצאים..
נושא הנתינה טבוע בדמם – ומגרש המשחקים על מתקניו – ע"ש האב ישראל, נמסר למושבה במתנה ולכל הילדים, מקום פעיל לשעשוע, נדנדות ומגלשות לפעוטות שביננו וצעדי ענק מיתקן ייחודי לראש-פינה
ראש-פינה, מושבה שקטה, נמה בצל הרי כנען המשתפלים אל הוואדי, מתעוררת, היא בת שמונים,
דב, ראש המועצה ,מפשיל שרוול, "אנו נאחזים לא בפאר עברינו בלבד, אנו נאחזים במעשי היום יום למען העתיד".
כך אמר קבל עם ומדינה, ראש-פינה מרחיבה גבולותיה, חוגגת יובלה, ודב מתמודד בנושאי תקציבים, מים, בנייה- כבשירו של ביאליק – "המתמיד".
דב אינו בוחל בכל עבודה, בימי השביתות שהיו כבר אז, ראש- המועצה אוסף אשפה ולובש סינר הגננת ליום אחד,
הזאטוטים נהנים מגננת מסוג זכר, כי עם גננת שכזו בקולה הבס אין מורא, אף ילד לא יפחד
איש מיוחד עם עזר כנגד, אביבה, בית ילדותה, מעון ליתומי מלחמה, בה טבועים עזרה לזולת, והכנסת אורחים
וילדיהם, ישראל ומירי,דליה ודרור,דורית ויורם, איריס וחזי,חזי ומיה הצאצאים,
ואחריהם צועדים בגאון נכדים ונכדות, סביב
אלון ואתי, אמיר, סיגל ונטע, נמרוד ואהוד, ליאת וישי, מיריק ומיכל, דוד, עודד ודורון, שחף, אביב וויקי
זכה דב גם לריבעים, איתי, יואב, יעל יובל, אור ואביב
אתה דב, אפשר והקדמת את זמנך, בך התמזגו מורשת, שורשיות עם מבט אחד קדימה, ללא מורא ופחד
ראש-פינה וקהלה מריעים לך, יקיר המושבה, לבריאות טובה בחיק המשפחה הענפה, שבת אחים גם יחד!
רות מייסטר
יום העצמאות, תשסג'
5.5.2003