פרק מהספר שיראה אור בעזרתכם: דב גולדשטיין – סיפורים

השנה היתה 1947. האזור היה חם. ערבים הסתתרו בצידי הדרכים וירו על מכוניות חולפות. דב גולדשטיין דאג ליקרים לו. אביבה אשתו היתה בהריון, והוא שלח אותה עם ישראל, הפעוט הבכור, לבית הוריה בקריית חיים. כך, כשהיו בטוחים, המשיך שקט יותר את עבודתו כנהג משאית.

משהגיע סוף השבוע גברו געגועיו של דב לאהוביו. הוא לא רצה לבוא בידיים ריקות אל חותניו ושם במשאיתו תרנגול הודו אחד, אותו יתן להם במתנה. דב הניח את התרנגול במושב לידו וביחד נסעו שניהם במשאית לקריית חיים.

בדרך ירו עליהם ערבים מתעלות שבצדי הדרכים. דב לחץ על דוושת הדלק בנסיון להגביר את מהירות המשאית, שלא היתה מהירה במיוחד. משהגיעו למחוז חפצם, עצר דב את המשאית. אחז בתרנגול ההודו להכניסו אתו לבית ואז גילה כי תרנגול ההודו מת מקליע שפגע בו.

את הקליע הזה, הקליע המקורי שנעצר בגופו של תרנגול ההודו וכך נמנעה פגיעתו בדב, אנו שומרים עד עצם היום הזה.

ספרה: אביבה גולדשטיין