בנר שביעי של חנוכה תרמ"ג (ב- 12.12.1882) נוסדה המושבה ראש פינה בגליל העליון. מתיישבי ראש פינה אמנם הגיעו אליה כבר כמה חודשים לפני כן, אך יום ייסודה נקבע על פי הגשמים הראשונים של אותה שנה, שהחלו לרדת בחג החנוכה ואפשרו למתיישבים לחרוש לראשונה את האדמה – לקראת הזריעה. יום זה נקבע כ"יום הולדתה" של המושבה. דוד שוב, מראשוני המתיישבים בראש פינה, תיאר את האירוע: "בדמעות גיל הלכנו אחרי המחרשה, בראותנו שחלומנו הגדול, לשבת על אדמת ארץ אבותינו ולעבוד אותה במו ידינו – התקיים…"
המתיישבים החדשים שבאו מרומניה בשנת תרמ"ב (1882) נתנו למושבה את השם "ראש פינה" – ובכך הנציחו את הקשר בין ניסיון ההתיישבות הראשון במקום מ- 1878, שנכשל (גיא אוני) – ובין ההתיישבות המחודשת. ההשראה לשם "ראש פינה" באה מן הפסוק בספר תהלים קי"ח, פס' 22: "אבן מאסו הבונים – הייתה לראש פינה". גם ההתיישבות החדשה התקשתה לשרוד ונחלצה מן המשבר בסיועו של הברון רוטשילד. בתחילת המאה ה-20 הייתה ראש פינה למושבה החקלאית הרביעית בגודלה בארץ ישראל. על פי מפקד האוכלוסין העות'מאני מנתה אוכלוסיית ראש פינה 292 תושבים ב-1903:
דף מתוך ספר הניפוס (מפקד האוכלוסין העות'מאני) של ראש פינה מן השנים 1902 – 1903
בדף רשימת תושבי ראש פינה לפי שיוך משפחתי (גברים בלבד) ושנת לידתם על פי לוח השנה ההיג'רי (המוסלמי)
סיכום תוצאות המפקד בדף האחרון של ספר הניפוס של ראש פינה
מסמך מוקדם זה על אוכלוסיית ראש פינה בראשית המאה ה-20 הוא הזדמנות להציג את אוסף ספרי הניפוס (נפשות) השמור בארכיון המדינה. 465 ספרי הניפוס הם למעשה מפקדי אוכלוסין מן התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. הספרים, הכתובים ברובם בערבית עות'מאנית, מתייחסים לשנים 1876 – 1917 וכוללים כמה סוגים של ספרים: ספרי יסוד, המכילים רישום של אוכלוסיה לפי עדה, תאריכי לידה, מקומות מגורים, חלקות אדמה ועוד. ספרי זרים המכילים רישום נתינים זרים בארץ ישראל, ספרי צבא, המכילים רישום הגברים ששירתו בצבא העות'מאני או שהם בגיל גיוס, ספרי מוכתר, המכילים רישום של תושבי המקום על ידי מוכתרי הכפרים וספרי מפקד נפתיים. הספרים הם מקור ראשוני ייחודי המעיד על היקפה והרכבה המשתנה של אוכלוסיית ארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה-20.
ניתן ללמוד רבות על אוסף זה מן המבוא שכתב יונתן פגיס למפתח שיצר לספרי הניפוס, בו ניתן לעיין באולם הקריאה של הארכיון.
ספרי הניפוס נמצאים כעת בתהליך סריקה ובעתיד הקרוב יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של הארכיון
