מאמרים מרתקים

סיפורי אנשים

שִיפרֶה

כשנולדה בוודאי קראו לה שיפרָה, במלעיל, אך אנו קראנו לה שיפרה, ר’ בצירה. מאין הגיעה לראש-פינה? איש לא ידע. לקראת מוצאי השבת, אמא היתה אורזת את האוכל הנותר מיום השבת, ושולחת אותי להביאו לשיפרה. התקופה, ימי מקרר הקרח, שאריות האוכל נשלחו לעניים. שיפרה כל כך אהבה את הקיגל של אמא, הקיגל הירושלמי האמיתי, החום, המתקתק. צבעו החום ניתן לו מפעולת ... Read More »

יוסף זרחיה – גיבור גלילי

מפגש עם גאולה ולבנונה מראש פינה מעלה סיפורי גבורה של דור אחר: מבריחי מעפילים על הגב, הקרבה, וכבוד שלא נסחר בכסף רן פרחי 7/5/2008 דיבורה חד ועיניה בורקות. כך היא גאולה מלמן בדברה על דודה יוסף (יוסקה) זרחיה, הקורבן הראשון בגליל. יכולתה לגולל בעברית רהוטה של צברית מראש-פינה את עלילות הגבורה של דודה מעלים באוב תמונות ציוניות של דור אחר, ... Read More »

הצ’ופצ’יק על כובע הבארט

אלו היו משחקי ילדות… ימי החורף בגן הילדים בראש פינה, היו הימים האהובים עלי. מי הוואדי זרמו בגבול הגן שוטפים את יובש הקיץ, אפיק הוואדי היבש הפך להיות עבורינו נהר אמיתי. בין ערוץ הנחל הזורם לגן הילדים ניצב לו גל אבנים, עליו נהגנו לעמוד ולהשיט מיני דברים. הכנו סירות מנייר והשטנו על הנהר שלנו, רצים בחדווה בשביל לאורך השייט, כפיסי ... Read More »

יום – הכביסה

הדוד השחור עמד פעור פה על מבנה האבנים עגול, מתחתיו רחשה אש המעכלת גזרי עץ יבשים. פנים הדוד היה מולבן, פעם בשנה נשלח הדוד אל “המלבין”, חוזר חגיגי לקראת העבודה השנתית המחכה לו. מי הכביסה מבעבעים, בועות הסבון מוכנות לקבל לתוכן את הכביסה הלבנה, סבון הכביסה – קוביה גדולה- תוצרת “שמן”, מונח על מצע עץ מיוחד, מסגרת עץ ובה קווי ... Read More »

הקליע הוא שלנו

פרק מהספר שיראה אור בעזרתכם: דב גולדשטיין – סיפורים השנה היתה 1947. האזור היה חם. ערבים הסתתרו בצידי הדרכים וירו על מכוניות חולפות. דב גולדשטיין דאג ליקרים לו. אביבה אשתו היתה בהריון, והוא שלח אותה עם ישראל, הפעוט הבכור, לבית הוריה בקריית חיים. כך, כשהיו בטוחים, המשיך שקט יותר את עבודתו כנהג משאית. משהגיע סוף השבוע גברו געגועיו של דב ... Read More »

דב גולדשטיין

נכתב בעת קבלת יקיר ראש פנה – ע”י מייסטר רות 5.5.2003 צבע הרקיע ניבט מעיניו, כמו מכחול טבול בכחול חדר אל בין אישוניו, צבע חול המדבר, צבע שערו, כמו שטפו גרגרי החול הזהוב, גווני תלתליו, תינוק לבית גולדשטיין גח לעולם, צאצא שני, לישראל ושולמית, אח ליהושע הבכור, במושבת הראשונים ראש-פינה, קם דור חדש למייסדים כהי העור, שעיניהם בוערות משחור, דב, ... Read More »

פרוטוקול הועד על מכות בישיבת הועד.

פרוטוקול ועד המושבה ראש פינה מיום כ”ב בטבת תרס”א – 1901 בשם ד’ הבוחר בציון עפ”י החקירה והדרישה בעינין שגרם מר משה רוזנפעלד ובנו שלמה יצחק רוזנפעלד למר יוסף ווידנפעלד שהוא אחד מחברי הועד דפה ראש פנה, שבנו הנ”ל אחז את מר יוסף רוזנפעלד בכנפי בגדו ודחף אותו שנדמה כאילו חפץ להכות אותו, וזה הוא בדיון לא רק למר ויידנפעל ... Read More »

ימי ילדות בראש-פנה של פעם…

לשבת בבית האבן הנחבא בין עצי אקליפטוס, עבי גזע, בצלע ההר, בואכה כביש האבנים, לשבת בביתם של דבורה ואביב קלר ולהרגיש ימי אביב שובבים של ילדות רחוקה בראש –פנה. ילדות אחרת, של מעשי קונדס, המצאות ותעלולים. ימי הילדות בראש פנה, בשנת 1925-1930 לא היו שונים מימי ילדות אחרים, להוציא כמובן את כל אמצעי הטכנולוגיה בהם אנחנו משופעים.אביב מעלה חיוך על ... Read More »

סבתא רוחל – מאת שושנה שרקי.

סבתא שלי הייתה ארץ זבת חלב ודבש ושום ובצל וזיתים, וחביתה תפוחה הכי גבוהה בעולם מטוגנת על על שמן זית, וקקאו חם שלא עושים אותו יותר עם הריח הזה.     צחוק מתפקע ומתגלגל שיוצא מתוך בית תהודה מלא אהבה וסליחה וקבלה. הומור גס ועדין מטובל בקללות עסיסיות ביידיש ובערבית, קללות של ברכה. כשסבתא היתה מקללת היא היתה מברכת. אם ... Read More »

רוחל’ה – סיפור חייה.

כשהייתה רוחל’ה בערך בת שש, ביקש אותה אביה אל ביתו בטבריה, “כדי שתעזור להם עם האחים הקטנים שנולדו בינתיים”, לו ולאישתו השלישית שורה זלוטה. “העמיסו את הילדה (רוחלה) על חמור או על פרידה (יש על זה עדיין וויכוח) “שתהיה משרתת שם”. בארגז אחד ישבה הילדה ובארגז שבצד השני של הפרידה שמו אבנים, כדי שיהיה שווי משקל”. “ירושליים טבריה וצפת היו ... Read More »