עלית הרב שו"ב מרומניה (1882) – התישבות ויסוד המושבה: המתיישבים הראשונים הם אנשים דתיים, שומרי תורה ומצוות (במושגים של היום היה אפשר להגדיר אותם כ"חרדים"). מתיישבים אלו מגיעים מרומניה, שם ישבו שתי קבוצות יהודים מהעיירות הסמוכות גלץ ומוינטש. משפחות דתיות-מסורתיות, כ- 30 משפחות בכל אחת מהקבוצות. בין הקבוצות ישנם קשרים והם מטפחים את רעיון 'שיבת ציון'. הם מתארגנים ומוכרים רכוש, …
Read More »
אליעזר שוחט מייסד גיא אוני אליעזר רוקח ארגן סביבו מספר משפחות, ברובן אשכנזיות, ביניהן משפחת פרידמן ומשפחת אלתר שוורץ ומשפחת קלר. סה"כ כ-10-15 משפחות, רכשו אדמה מערביי הכפר ג'עוני, שישב על הגבעה, בזיקה למי הנחל. הכפר ג'עוני בשלהי המאה ה-19 מנה מספר מאות תושבים, שברשותם היו אלפי דונמים של קרקע. מהם רכשו יהודי צפת כ-4000 דונם של אדמה, חלקה אדמת …
Read More »
אריה (לוליק) אקשטיין , צייר וסופר. אריה (לוליק) אקשטיין נולד בוילנה שבפולין. בן שבע התייתם והתחנך בבית היתומים של לודג'. המנהלת לוציה גולדובנה, שהייתה תלמידתו של יאנוש קורצק, שביקר תכופות את בית היתומים שבו גדל לוליק. עם פרוץ המלחמה, 1939 היה לוליק בגטו לודג' ומהגטו עבר אל תלאות מחנות הריכוז. לאחר השחרור …
Read More »
חזי שגב (שטנג) הגיע לראש פנה לראשונה באמצע 1975. בערב של יום שישי אחד ירד מהאוטובוס שהביאו מתל אביב לבלות את סוף השבוע עם איריס, נערתו המקומית, שצפתה לו בכליון נפש בתחנה. חזי חיבק את אהובתו, אשר חפשה את מבטו, אך גלתה כי עיניו נשואות אל פאתי מערב, אל מורדות הר כנען, אל ראש פנה המוארת באור שקיעה. את התמונה …
Read More »ישנם אנשים לא תואר להם ולא שם, אך אלו הם האנשים בעלי שם וטוהר, אותם אני זוכרת ועליהם אספר: אליהו העיוור נקישות מקל ההליכה על מידרכת הבית בישרו כרגיל על בואו של אליהו, מחלק העיתונים. -אין לי כסף קטן, יש לי לירה. -זה בסדר, יש לי עודף. תוחב את ידו אל תוך כיס מכנסיו העמוק, אותם מכנסי חקי, רחבים מעט …
Read More »נפילת הטאבון – מאת רותי מייסטר שבת, 18 אוקטובר 2008 12:57 Hezi Segev דוא הדפסה PDF ימים אחרים של ימי ילדות בראש פינה, הפרימוס, הפתיליה והטבון ידיים בטוחות הרימו אותי מתוך מיטת הברזל בעלת הסורגים הכהים, שעמדה בפינת חדר הורי, ליד מיטת אחותי הבכורה. חדר שינה גדול בעל קירות אבן עבים, התקרה גבוהה, החדר שימש כחדר שינה להורי, לי ולאחותי. …
Read More »כשנולדה בוודאי קראו לה שיפרָה, במלעיל, אך אנו קראנו לה שיפרה, ר' בצירה. מאין הגיעה לראש-פינה? איש לא ידע. לקראת מוצאי השבת, אמא היתה אורזת את האוכל הנותר מיום השבת, ושולחת אותי להביאו לשיפרה. התקופה, ימי מקרר הקרח, שאריות האוכל נשלחו לעניים. שיפרה כל כך אהבה את הקיגל של אמא, הקיגל הירושלמי האמיתי, החום, המתקתק. צבעו החום ניתן לו מפעולת …
Read More »מפגש עם גאולה ולבנונה מראש פינה מעלה סיפורי גבורה של דור אחר: מבריחי מעפילים על הגב, הקרבה, וכבוד שלא נסחר בכסף רן פרחי 7/5/2008 דיבורה חד ועיניה בורקות. כך היא גאולה מלמן בדברה על דודה יוסף (יוסקה) זרחיה, הקורבן הראשון בגליל. יכולתה לגולל בעברית רהוטה של צברית מראש-פינה את עלילות הגבורה של דודה מעלים באוב תמונות ציוניות של דור אחר, …
Read More »אלו היו משחקי ילדות… ימי החורף בגן הילדים בראש פינה, היו הימים האהובים עלי. מי הוואדי זרמו בגבול הגן שוטפים את יובש הקיץ, אפיק הוואדי היבש הפך להיות עבורינו נהר אמיתי. בין ערוץ הנחל הזורם לגן הילדים ניצב לו גל אבנים, עליו נהגנו לעמוד ולהשיט מיני דברים. הכנו סירות מנייר והשטנו על הנהר שלנו, רצים בחדווה בשביל לאורך השייט, כפיסי …
Read More »הדוד השחור עמד פעור פה על מבנה האבנים עגול, מתחתיו רחשה אש המעכלת גזרי עץ יבשים. פנים הדוד היה מולבן, פעם בשנה נשלח הדוד אל "המלבין", חוזר חגיגי לקראת העבודה השנתית המחכה לו. מי הכביסה מבעבעים, בועות הסבון מוכנות לקבל לתוכן את הכביסה הלבנה, סבון הכביסה – קוביה גדולה- תוצרת "שמן", מונח על מצע עץ מיוחד, מסגרת עץ ובה קווי …
Read More »